אוריינות דיגיטלית: ממיומנויות טכניות למכפיל כוח חברתי, הדרך לצמצום פערים דיגיטליים מילדות ועד זקנה

בין אם מדובר בילד שנמצא כל היום ברשתות החברתיות, בצעיר חרדי או ערבי שמחפש עבודה, באדם עם מוגבלות שמתקשה לגשת לשירותים ממשלתיים או באישה מבוגרת שמתקשה להנות משירותי בריאות דיגיטליים — בכל שלב חיים, המיומנויות הדיגיטליות הן מפתח להשתלבות ולהתקדמות.

הפערים החברתיים באים לידי ביטוי בהיקף ואיכות השימושים הדיגיטליים.

45% מבני ה-65+ מבצעים פעולות בנקאיות ברשת לעומת כ-75% בקרב גילאי 20-64 [1], כ-35% מבני 35-25 משיגים הישגים גבוהים בפתרון בעיות בסביבה ממוחשבת, לעומת 45% בממוצע מדינות ה־OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי)[2], 82% מקרב אנשים עם מוגבלות בגיל העבודה משתמשים באינטרנט לעומת 93% מהאנשים ללא מוגבלות[3], 61% מהמשפחות החרדיות מחזיקות מחשב בביתן לעומת 85% מהמשפחות היהודיות שאינן חרדיות[4] ובחברה הערבית רק 21% משתמשים בטפסים מקוונים בשירותי ממשל לעומת 45% בקרב יהודים[5].

פערים אלו אינם רק טכניים — הם מכתיבים מי יוכל לקבל טיפול רפואי, לפתוח עסק, לרכוש השכלה או להרגיש חלק מהחברה.

מיומנויות דיגיטליות אינן מותרות. הן מכפיל כוח של ממש בבריאות, בשייכות, בהתנהלות כלכלית, בלמידה ובתעסוקה. ככל שאנשים שולטים טוב יותר בכלים הדיגיטליים, כך עולה הסיכוי שלהם לנהל חיים עצמאיים, משמעותיים ובטוחים.

מנהלי תוכניות וכל מי שמפתח מענים חברתיים – בתחומי הבריאות, החינוך, התעסוקה או הרווחה – נדרשים לבחון באופן שיטתי את רמת האוריינות הדיגיטלית של קהל היעד. היכולת לקדם שוויון הזדמנויות, לצמצם פערים ולהנגיש שירותים חיוניים תלויה בשאלה הבסיסית: האם האנשים שאותם אנו מבקשים לשרת, מסוגלים בפועל להשתמש במוצרים הדיגיטליים שפותחו עבורם?
הבנת רמת האוריינות הדיגיטלית של קהל היעד, ופיתוח מיומנויות מותאמות, אינם שלב נלווה – אלא תנאי יסוד למימוש יעדים חברתיים באופן אפקטיבי.

אם כל מי שמנהל תוכנית או מפתח מענים היה נדרש לבנות בעצמו את ההמשגה, האבחון והמענים בתחום האוריינות הדיגיטלית – היינו מקבלים אינספור פתרונות שונים, לא תמיד מדויקים, ובעיקר היה מדובר בבזבוז יקר של זמן ומשאבים. זאת הסיבה שבעטיה פיתחנו בג'וינט תוצרי אוריינות דיגטלית מילדות עד זקנה שמייצרים שפה מקצועית אחידה: הם מציעים הגדרה ברורה של מיומנויות אוריינות דיגיטלית, מיפוי צרכים לפי שלבי חיים, זיהוי אנשים או גופים בעלי השפעה שיכולים לרתום קהלים לתהליכי שינוי (סוכני השינוי) וגישה למגוון כלים מוכנים – סילבוסים, מדריכי הפעלה, מבחנים וכלי מדידה – שנועדו לחסוך עבודה כפולה ולאפשר לכל תוכנית לדייק את המענים שלה ולהגדיל את האימפקט החברתי בפועל.

בפיתוח התוצרים השתתפו נציגים מכל תחומי האתגרים החברתיים עמם מתמודד הג'וינט (ילדות, זקנה, אנשים עם מוגבלות, תעסוקה, פריפריה חברתית וגאוגרפית ועוד ועוד).  השותפות הבין-תחומית אפשרה לנו להתייחס לכלל האוכלוסיות הפגיעות שבלב העשייה החברתית שלנו, ולאבחן את צמתי החיים שבהם אוריינות דיגיטלית מהווה מכפיל כוח של ממש.

מפת התערבויות מערכתית

מודל ויזואלי שמפרט מהם הצרכים, המיומנויות וסוכני השינוי המרכזיים בכל שלב חיים — מילדות ועד זקנה. המפה מאפשרת לזהות איפה נדרש לפעול, מה הכלים שכדאי להשתמש בהם, ואיך להתאים מענים לאוכלוסיות מגוונות.

למפת התערבויות בצמתי חיים

מדריך יישומי לאנשי מקצוע

תוצר מקיף שמציע למנהלי תוכניות, אנשי חינוך, רווחה, בריאות ותעסוקה כלים מעשיים להתאמה של מענים קיימים או פיתוח מענים חדשים. כולל סילבוסים, כלי מדידה ומדריכי הפעלה – במטרה לחזק את האפקטיביות החברתית של התוכניות בשטח.

למדריך המעשי לאוריינות דיגיטלית

כלים אלה פתוחים וזמינים לכל מי שפועל בזירה החברתית. ההורדה חופשית וכעת נותר רק ליישם. אנחנו בג’וינט ממשיכים לפעול בשותפות עם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות ואנשי מקצוע. מזמינים גם אתכם להצטרף למהפכת האוריינות הדיגיטלית.

חשוב שנזכור, אוריינות דיגיטלית איננה יעד חד-פעמי או מסתכמת בקורס בודד, אלא מסע מתמשך לאורך החיים – חוצה תחומים, שלבים וגילים. היא מהווה תנאי יסוד להשתלבות בחברה, ולהבטחה שאף אחד לא יישאר מאחור.

[1] לקט נתונים מתוך הסקר החברתי, למ"ס (2022)

[2] הפער הדיגיטלי ויישום המדיניות הממשלתית לצמצומו, מרכז המידע והמחקר של הכנסת (2023)

[3] פיתוח אוריינות דיגיטלית בקרב אנשים עם מוגבלות, מאיירס ג׳וינט ברוקדייל (2022)

[4] דוח מצב החברה החרדית, המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית (2024)

[5] מידע לקראת דיון בנושא "הנגשת אתרי האינטרנט והשירותים הדיגיטלייםהממשלתיים לחברה הערבית" מרכז המידע והמחקר , הכנסת (2023)