הזדקנות מיטבית בישראל

אתגרים והזדמנויות בעידן של 100 שנות חיים

העליה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה מחייבת היערכות לאומית חדשה. בג’וינט-אשל אנחנו מפתחים ומטמיעים תשתיות ומודלים שמסייעים להיערך לגידול בצרכי זקנה וסיעוד, ובמקביל מקדמים חיים פעילים ומשמעותיים בגיל המבוגר – המשך השתתפות בעבודה, התנדבות ותרומה לחברה.

0%
הגידול הצפוי במספר הזקנים בישראל עד שנת 2035.
0%
משנות הזקנה (מעל גיל 65) מלוות במוגבלות משמעותית או בתחלואה כרונית.
0%
מהזקנים בישראל חיים בקהילה ולא במוסדות.

התוכניות שלנו

תכניות בקנה מידה לאומי לקידום צמיחה, שיקום וצמצום פערים
באמצעות פתרונות חדשניים ושיתופי פעולה רב־מגזריים.

צמצום פערים

תכנית מית״ב – מניעת ירידה תפקודית באשפוז

אשפוז אקוטי מהווה גורם סיכון משמעותי לירידה תפקודית בקרב בני 65 ומעלה, גם כאשר המצב הרפואי החריף משתפר. תכנית מית״ב הוקמהבמטרה לשמר תפקוד ועצמאות במהלך האשפוז ולקדם תפיסה של "בית חולים ידידותי־גיל", הרואה בשימור התפקוד יעד טיפולי מרכזי .

צמיחה

בית הספר הלאומי לקידום הזדקנות מיטבית ע"ש ג'ודית מורטון

בית הספר כמנגנון לאומי ללמידה, הכשרה והובלת שינוי, במטרה לחזק את איכות החיים, התפקוד והשייכות של אזרחים ותיקים, ולהטמיע מדיניות ופרקטיקות חדשניות בכלל המערכות הפועלות בתחום.

שיקום

עד הבית – ליווי דיור במצבי חירום

העימות עם איראן ביולי 2025 הותיר אלפי ישראלים ללא קורת גג, בהם כ-6,600 אזרחים ותיקים. התוכנית הוקמה כדי להסיר את החסמים הבירוקרטיים והלוגיסטיים המעכבים את השיבה הביתה או את המעבר למגורי קבע מותאמים.

צמצום פערים

שיקום בקהילה

המעבר מבית החולים חזרה לקהילה הוא נקודת זמן קריטית,התוכנית הוקמה כדי לגשר על הפער שבין השחרור מבית החולים לבין החזרה לשגרה בבית.

צמצום פערים

טכנולוגיה להזדקנות מיטבית - AgingIL

עולם הטכנולוגיה מציע פוטנציאל אדיר לשיפור איכות החיים בגיל השלישי, אך קיים פער מובנה בין צרכי המבוגרים לבין הפתרונות המפותחים בשוק. ללא תיווך מקצועי. AgingIL  הוקמה כדי להצמיח בישראל אקו-סיסטם טכנולוגי ייעודי המניע חדשנות ממוקדת-אדם.

צמיחה

תעסוקה איכותית למבוגרים והתאמת שוק העבודה לעידן של 100 שנות חיים

בעידן של מאה שנות חיים, שוק העבודה הישראלי נדרש להתאים את עצמו למציאות דמוגרפית חדשה, המשלבת עובדים בגילאי הביניים והזקנה לאורך זמן. הליבה של התוכנית מתמקדת בגישור על הפער הקיים כיום בין רצונם של מבוגרים להישאר פעילים ותורמים בשוק התעסוקה, לבין המוכנות והכלים של מעסיקים לקלוט, לפתח ולשמר כוח אדם רב-גילאי.

הזדקנות מיטביתשיקום

חוזרים הביתה – שיקום ותמיכה רגשית לאזרחים ותיקים בצפון

עם חזרתם של האזרחים הוותיקים לבתיהם בצפון לאחר תקופת הפינוי, רבים מהם מתמודדים עם קשיים וטראומה מתמשכת כתוצאה מהטלטלה שעברו. המעבר מהפינוי חזרה ליישובים, שחלקם עדיין תחת מתח, יוצר צורך דחוף במעטפת תמיכה. התוכנית, נועדה לחזק את החוסן של המבוגרים ולמנוע הידרדרות נפשית עמוקה בתקופת השיקום שלאחר המשבר.

צמצום פערים

מטפל מיומן - העצמת מקצוע המטפל הסיעודי

תוכנית 'סיעוד מונע' מגדירה מחדש את הטיפול הביתי בישראל ומכשירה את המטפלים לפעול באופן אקטיבי לשימור ולשיקום תפקודו של המבוגר.

שיקום

אופק בריא

התוכנית נולדה מתוך השראה לקונספט העולמי של "אזורים כחולים" (Blue Zones) . מקומות שבהם מבוגרים נהנים מחיים ארוכים ובריאים יותר הודות לאורח חיים פעיל.

צוות האגף

אנשי המקצוע המובילים את האסטרטגיה והעשייה בשטח.
מקדמים שינוי חברתי באמצעות הנהגה מקצועית ושותפויות רחבות.

יוסי היימן, מנכ"ל ג'וינט-אשל

יוסי היימן

מנכ"ל ג'וינט-אשל
דיאנה שמעוני, משנה מנכל

דיאנה שמעוני

משנה מנכ"ל
אורית שחר, ראש תחום בריאות ותפקוד | ג'וינט-אשל.

אורית שחר

ראש תחום בריאות ותפקוד
גלעד הדס הנדלסמן, ראש תחום תכנון.

גלעד הדס הנדלסמן

ראש תחום תכנון
ליאת סיקרון, ראש תחום ידע | ג'וינט-אשל.

ליאת סיקרון

ראש תחום ידע
ניצנית דמביץ, ראש תחום עצמאים | ג'וינט-אשל.

ניצנית דמביץ

ראש תחום עצמאים
לואיזה לויט, מנהלת שותפויות אסטרטגיות | ג'וינט-אשל

לואיזה לויט

מנהלת שותפויות אסטרטגיות
שירלי ברנע שריקי, מנהלת כספים, ג'וינט-אשל. צילום: אריק סולטן

שירלי ברנע שריקי

מנהלת כספים
קרן אליהו שובכר, מנהלת לשכת מנכ"ל בג'וינט-אשל

קרן אליהו שובכר

מנהלת לשכת מנכ"ל

עשייה ארוכת שנים. השפעה מתמשכת.

רגעים, יוזמות והישגים שבנו תשתית לעשייה חברתית
משמעותית – מהעבר ועד היום

פעילות גופנית לאנשים מבוגרים במכון הג’וינט־מלב״ן, גבעת השלושה, 1955
1949
הקמת מלב"ן

מלב״ן הוקמה כשותפות בין הג’וינט לממשלת ישראל, ופעלה לטיפול באנשים מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות וחולים כרוניים. בשנותיה הראשונות של המדינה, בהיעדר תשתיות ציבוריות מתאימות, הקים הג’וינט־מלב״ן בתי חולים, מרפאות ומוסדות גריאטריים ופסיכיאטריים, והניח תשתית לשירותים בפריסה ארצית.

בצילום: פעילות גופנית לאנשים מבוגרים במכון הג’וינט־מלב״ן, גבעת השלושה, 1955

1972
הקמת מרכזי יום לקשישים

מרכז היום הראשון בישראל לאנשים מבוגרים נפתח בבית־שאן, ואפשר לראשונה הזדקנות בקהילה במקום במוסדות. המודל פותח על ידי הג’וינט, בשותפות עם ממשלת ישראל, והוביל להקמת יותר מ־180 מרכזים ברחבי הארץ, המשרתים מעל 70,000 ישראלים. בעקבות המהלך החלוצי פותחו לאורך השנים שירותים נוספים להזדקנות בקהילה.

בצילום: ביקור אב קהילה אצל אחת מחברות הקהילה התומכת הראשונה, ירושלים, 1993
1991
קהילות תומכות

מודל שפותח על ידי הג’וינט וממשלת ישראל ומאפשר הזדקנות בבית ובקהילה. מאז הקמתו הוקמו יותר מ־260 קהילות תומכות, המסייעות לכ־50,000 אנשים מבוגרים ברחבי הארץ.

בצילום: ביקור אב קהילה אצל אחת מחברות הקהילה התומכת הראשונה, ירושלים, 1993

2025
מפת מדדים לאומית להזדקנות מיטבית

הג’וינט פיתח מפת מדדים לאומית להזדקנות מיטבית, המאפשרת למערכות המדינה לפעול מתוך שפה משותפת, יעדים מוסכמים ותיאום בין גורמים. המהלך מסמן מעבר מגישות נקודתיות למדידה ותכנון מערכתיים בתחום ההזדקנות