תפריט

יחף על זכוכיות: המסע של דרור מהתופת בבת-ים אל דלת חדשה

"התעוררתי לתוך חושך מוחלט, לא הבנתי איפה אני. הכל היה הרוס ושבור, ואני יחף. לא היו לי נעליים לידי, הן נשארו בסלון. התחלתי ללכת וכל צעד היה על זכוכיות ועוד זכוכיות. ראיתי אור חזק מבחוץ ולא הבנתי איך הוא נכנס פנימה, הרי התריס החשמלי אמור להיות סגור. ואז קלטתי – הקיר פשוט נעלם".

ינואר 28, 2026
דרור פרוכטניס. צילום: נועם אברמוביץ.

דרור פרוכטניס. צילום: נועם אברמוביץ.

הדבר האחרון שדרור פרוכטניס (65) זוכר לפני שהמציאות שלו התנפצה הוא ה"בום". בשבריר שנייה, האוויר בחדר הפך לסמיך מחול, עשן ורסיסים. במשך דקות ארוכות הוא נע בתוך הדירה המוחרבת, מנסה לעכל את המראה: שלושה חלונות שפנו לבניין ליד פשוט התפרקו, וההדף פירק את הבית מבפנים – מהמשקופים ועד ארון הבגדים שקרס.

בלי נעליים, כשהוא דורך על רסיסי זכוכית חדים שפוצעים את כפות רגליו, דרור גישש את דרכו החוצה. "לקח לי 40 דקות לחלץ את עצמי מהדירה," הוא משחזר. כשהגיע סוף סוף למטה, לרחוב הבת-ימי המדמם, הוא פגש שקט מצמרר של אנשים בהלם, פרמדיקים עם אלונקות ושכנים שפשוט עמדו ובכו. באותם רגעים, הדבר היחיד שהנחה אותו היה אינסטינקט הישרדותי בסיסי: "כל מה שרציתי זה שידעו מי אני. לקחתי את הטלפון והארנק עם תעודת הזהות, כדי שלא אהיה רק עוד שם ברשימה".

גאולה ישראל, ראש מינהל הרווחה בעיריית בת ים, ראתה את הדרמה הזו מתפתחת מול עיניה בזמן אמת. "הגענו לזירה ופגשנו בערך 2,000 איש," היא משחזרת. "חלקם הגיעו בפיג'מות, בלי נעליים, אנשים מבוגרים במצבים הכי מורכבים שיש". באותו לילה גורלי, בזמן שהצוותים עמלו על פינוי התושבים לבתי מלון ומתן מענה ראשוני לכולם, גאולה הבינה שמול פניה ניצב הרבה יותר מאירוע חירום נקודתי. כבר אז היא קלטה שלא מדובר רק בפינוי פיזי למקום בטוח, אלא במבצע הצלה חברתי עמוק שידרוש בנייה מחדש של חיים שלמים.

"הפגיעה הייתה בשכונה הכי מורכבת בעיר," מסבירה גאולה. "ראינו שם אוכלוסיות שדורשות תשומת לב גדולה הרבה יותר: אנשים בודדים ללא עורף משפחתי, עולים חדשים שלא מבינים את השפה, קשישים ונכים שנשארו פתאום בלי כלום". היא מדגישה כי בעוד שאנשים עם משפחות חזקות מצליחים להסתדר, כאן היה צורך בליווי צמוד: "אלו אנשים שבקושי החזיקו את עצמם בשגרה, ועכשיו העולם שלהם פשוט קרס".

בית שנפגע מהדף טיל בבת ים. צילום: דניאלה ג'אנו.

בית שנפגע מהדף טיל בבת ים. צילום: דניאלה ג'אנו.

מתוך ההבנה הזו נולדה תוכנית "עד הבית" – תוכנית חירום של הג'וינט ובשיתוף משרד הרווחה והביטחון החברתי והרשויות המקומיות: בת ים, רמת גן ובאר שבע. התוכנית נועדה לגשר על הפער שבין המגורים הזמניים במלון לבין החזרה לחיים עצמאיים בקהילה, עד הבית, והיא מעניקה ליווי מקיף הכולל:

  • איתור דיור חלופי: ליווי אישי בחיפוש דירה שמתאימה לצרכים הספציפיים.
  • מיצוי זכויות מול הרשויות: סיוע קריטי במילוי טפסים ועמידה מול מס רכוש, ביטוח לאומי וגופים ממשלתיים.
  • מעטפת רגשית ומקצועית: הבנה עמוקה של המצב הנפשי המורכב ומתן אוזן קשבת.

עבור דרור, הליווי הזה החל כבר בחדר המלון, ברגעים שבהם הייאוש התחיל לחלחל. צוות התוכנית לא רק הציע פתרונות, אלא ליווה אותו פיזית – יד ביד – בין דירות שונות, כשהם בוחנים עבורו כל פרט ופרט. הם סייעו לו לצלוח את המבוך הבירוקרטי מול מס רכוש, עברו איתו על סעיפי החוזים כדי לוודא שהוא מוגן, והבטיחו שגם כשהסיוע הממשלתי יסתיים, תהיה לו קרקע יציבה לעמוד עליה. הליווי הצמוד הזה הפך עבורו מרשת ביטחון טכנית למקור של כוח ותקווה.

דרור מסכם את החוויה במילים שנוגעות בליבת העשייה: "החיים שלי נעצרו. אם לא הייתה לי את האוזן הקשבת הזו ואת המעטפת המקצועית של התוכנית, אני לא יודע אם הייתי מחזיק מעמד". בזכות תוכנית "עד הבית", האנשים שאיבדו הכל בלילה אחד, מקבלים הזדמנות לבנות לעצמם בית מחדש. במסגרת התוכנית קיבלו סיוע 100 משפחות, מהאוכלוסיות הפגיעות ביותר שביתם נפגע כתוצאה ממלחמת 'עם כלביא' ביוני 2025, בערים בת ים, באר שבע ורמת גן.