אלמנארה: הכוח שבין היערכות מקצועית לסולידריות קהילתית

כשהתחלתי לכתוב את הבלוג הזה, לא ידעתי שעד הבוקר שלאחריו התוכן שלו יהיה רלוונטי ביותר. לפנות בוקר שישי, ראש קרב של טיל איראני פגע ביישוב זרזיר והביא לפציעתם של כ-60 אנשים לערך ונזק רב לעשרות בתים בכפר. הג'וינט יצא לדרך במהירות האפשרית עם סיוע הומניטרי ראשוני, שכולל ציוד אישי, טואלטיקה ובגדים לתושבים שבתיהם ניזוקו, ציוד רפואי וחילוץ, וסיוע במיצוי זכויות ותמיכה קהילתית.

מעבר למענה הראשוני והנקודתי לאירוע, אנחנו פועלים להביא אל הכפר את תוכנית "אלמנארה" – מעטפת רווחה הוליסטית, מהרמה הרשותית ועד הקהילה, להתמודדות טובה יותר עם אירועי חירום, זה שקרה ולאלו שאני מקווה שלא ייקרו, אבל גם אם כן, הרשות ואנשיה יגיעו אליהם כשהם ערוכים אליהם טוב יותר.

המציאות במדינת ישראל השתנתה ללא הכר מאז ה-7 לאוקטובר, עוד לפני כן התגבשה המחשבה שאין הבדל בין חזית לעורף והטילים אינם מבדילים בין רשות ערבית לרשות יהודית. בג'וינט-אשלים וביחידת החירום של ג'וינט ישראל הבנו שבימי מלחמה, מחלקות הרווחה והמטפלים ברשויות נמצאים בחזית האירועים. במלחמה הנוכחית ובסיבוב הקודם מול איראן והציבור הערבי בישראל פוגש את קשיי וכאבי המלחמה בהיקפים רבים, ולכן אנו רואים בחיזוק היכולות המקצועיות והקהילתיות של הרשויות הערביות מהלך בעל חשיבות קריטית.

ראינו עלייה חדה במקרה חרדה וטראומה בקהילה, כשהעובדים הסוציאליים הם אלו שנותנים את המענה הראשוני. אך מעבר לעומס המקצועי, זיהינו צורך קריטי נוסף: המטפלים עצמם הם חלק מהקהילה, וגם הם זקוקים למרחב נשימה.

מתוך המודעות לקשיים השונים, ובמרכזן המחסור במיגון ברשויות, חיפשנו את הדרך שבה אפשר לחזק ולייעל את האופן שבו הרשות מתמודדות עם אירועי חירום, וכך נולדה אלמנארה, מעטפת בעלת שלוש שכבות של כל אחת קשורה בשנייה ובעיקרה מחזקת את יכולתה של הרשות המקומית, עובדיה ומתנדביה, לטפל ולדואג לקהילה בעת אירועי חירום.

העבודה בשטח לימדה אותנו שלושה שיעורים מרכזיים על הצרכים המשתנים:

• חוסן לצוותי הטיפול: בנינו תוכנית של 5-6 מפגשים המעניקה כלים להתמודדות אישית עם העומס. המודל כולל שילוב בין כלים מעשיים לניהול מצבי חירום לבין חיזוק החוסן האישי והקבוצתי של אנשי המקצוע. השילוב בין השניים מאפשר הפקת תובנות עמוקות, חיזוק תחושת המסוגלות, תחושת השותפות ובניית החוסן. בסדנאות שקיימנו המשפט שחזר על עצמו הכי הרבה מהעובדים היה: "זו הפעם הראשונה שמישהו שואל אותנו מה שלומנו".
• מרווחה פסיבית לאקטיבית: במקום לחכות שהתושב יגיע למשרד, יצרנו מיפוי מקדים, של הקהילות הפגיעות ביותר – קשישים, משפחות לילדים קטנים ואנשים עם מוגבלות. לצד ההכרה מה יכולת המיגון שלהם. המהלך מאפשר לדאוג להם בשגרה ויותר מכך בעת אירועי חירום. בין אם זה צוות החילוץ היישובי ובין אם אלו כוחות ההצלה. מהלך שיש בו כדי להציל חיים. לא פעם שמענו ברשויות שבהם הופעל מיפוי זה ש:"הגענו לבתים שהיו צריכים את העזרה שלנו אבל לא ידענו עליהם".
• מתנדבים ככוח סע"ר (סיוע עצמי ראשוני): בכל רשות, מחלקת הרווחה אחראית על העבודה עם מתנדבים ואף מנהלים מספר קבוצות התנדבות. בדרך כלל ההתנדבות מיועדת לפעולות וימים לשיפור פני היישוב, פעילות קהילתית או סדר וארגון באירועים חברתיים. במציאות הנוכחית, המתנדבים מסייעים בפעולות קריטיות בזמן חירום, אך חסרה לרובן ההכשרה הייעודית לתפקוד בזירת אירוע. מיזם אלמנארה חיבר בין פיקוד העורף וכוחות הביטחון לבין קבוצות מתנדבים ונוצרו הכשרות במסגרת צוותי סער. בזכות ההכשרה הצוותים הללו הוכיחו פעם אחר פעם את חשיבותם להצלת חיים בין אם באירועי 'עם כלביא' בטמרה, שפרעם ועכשיו במג'דל כרום. המתנדבים הפכו לצוותים מיומנים שהגיעו לזירות הנפילה מוכנים מתמיד, סייעו בחילוץ והצלת חיים עד להגעת כוחות הביטחון וההצלה.

החירום חושף את הפערים, אך הוא גם מייצר תשתיות לעתיד. ראינו זאת בטמרה, שם המתנדבים שהוכשרו לחירום סייעו לציבור גם בעת שיטפונות וגשמים כבדים בחורף האחרון. צוותי הצלה היישובים הפכו לכתובת של תושבי הרשויות. היכולות המקצועיות והביטחון העצמי של צוותי הרווחה מתגלים כמפתח לחוסן והיציבות הקהילתית שלנו.

אנחנו ממשיכים להרחיב את פעילות "אלמנארה" לרשויות נוספות בהתאם לצורך, ופועלים להנגיש את הידע שנצבר, החל מאנשי המקצוע המומחים שלנו ועד לאנשים שחווים את השטח יום-יום.

לאחרונה קיימנו וובינר לאנשי מקצוע, שבו מתנדבים ואנשים ברשויות שכבר עברו את ההכשרה שיתפו את מהידע והניסיון שנצבר בעבודה. מוזמנים לצפות בהקלטה של הובינר וללמוד איך על יישום התוכנית: